לגלות את האנרגיה שלך להצלחה
תיאור

כנס תעשיות העתיד

ועידת תעשיית העתיד הרביעית של תשתיות 2014

מירב בלנקשטיין: לא רחוק היום שחברות גז ישראליות ייתנו שירותים לחברות בחו"ל

בוועידת תעשיית העתיד הרביעית של תשתיות התכנסו בכירי תחום הגז והאקדמיה כדי לדון על אפשרויות הצמיחה שהאקדמיה הישראלית יכולה לתת לתעשיית הגז, בסימן שיתוף הפעולה בין מכללת רופין לחברת האנרגיה הבינלאומית נובל אנרג'י.

את הפאנל הנחה גיל שאקי, מנהל תחום בכיר אנרגיה וקלינטק, לשכת המדען הראשי, משרד הכלכלה: זו תעשייה בתחילת דרכה, צריך לשלב מומחים ישראלים וחברות ישראליות בצרכים של הארץ ובשווקים. אנחנו מסתכלים על הנורבגים כמודל, תוך מספר שנים מכירות הגז והנפט שלהם היו כ-100 מיליארד דולר, מתוכם כ-50 מיליארד דולר של ייעוצים ומומחיות, שבאמצעות הידע שלהם הם הגיעו אליו. אנחנו מחפשים לראות איפה זה רלוונטי לנו. היום השוק הישראלי צריך להשלים פערי ידע.

מירב בלנקשטיין, מנהלת משאבי האנוש בנובל אנרג'י, אמרה כי היא לא מסכימה עם הדברים שנאמרו קודם לכן על ידי אמיר חייק, מנכ"ל איגוד התעשיינים, שטען שאין באמת תעשיית עתיד בארץ. לדברי בלנקשטיין, יש תעשייה חדשה של גז טבעי בשאיפה לכחול לבן, כשלנורבגיה לקח יותר מ20 שנה מהרגע שמצאו גז ועד שהיא עמדה בזכות עצמה ופיתחה תעשייה עצמאית של גז טבעי, ובישראל כעשור אחרי הגילוי של הגז יש לנו כבר תעשייה עצמאית ועצמאות אנרגטית, כולל 14 הסכמים למכירת גז טבעי רק ממאגר תמר.

בלנקשטיין הוסיפה כי 62% מהאחוזים מההכנסות של הגז הטבעי בישראל מועברות לממשלה. רק בשנת 2013 מים תטיס ותמר ההכנסות היו 520 מיליון שקלים. "אנחנו כבר בתהליך של מהפיכה, קראתי לפני מספר ימים מאמר שציטט את רשות החשמל ואמר שמצפים שכבר בשנת 2015 מחירי החשמל צפויים לרדת".

עוד מבלנקשטיין: "שיתוף הפעולה שלנו עם רופין בא מצורך בידיים עובדות, עד לפני כמה שנים היו 50 עובדים של נובל בארץ והיום יש לנו למעלה מ160 עובדים ישראלים וחמישים עובדים אמריקאים שחלקם בא לפה ברילוקיישן. הצורך בידיים עובדות מגיע עם העלייה בייצור, בשרשרת האספקה, ביבוא, בלוגיסטיקה ובפיתוח עסקי. לא יירחק היום שחברות ישראליות ייתנו שירותים לחברות בחו"ל. אנחנו מקדמים דור של מנהלים ישראלים".

נתנאל היימן מנהל ועדת אנרגיה של התאחדות התעשיינים: "אנחנו מתרוצצים כמו מכבי שריפות בניסיון לייצר הסכמי גז. ראש עירייה שעושה בעיות, פקידים שעושים בעיות, קצ"א שעושה בעיות, כשעוברים את ועידות מחוזיות אנחנו מגיעים לועידות מקומיות. אף אחד לא רוצה שצינור הגז יעבור דרכו. היום יש עשרות קילומטרים בודדים של צינורות, ואחרי כל זה, אם וכשיש צינור, צריך לעשות הסבה למפעלים. אנחנו מתעסקים בזה כבר 4 שנים לפחות אבל עדיין אין תחושה בקרב המפעלים והיועצים של תהליך מוגדר, הם צריכים להשקיע המון כסף שהם יכלו להשתמש בו לפיתוח ושיווק מוצר חדש על תהליך שהם לא יודעים איך הוא יסתיים ומתי".

"אני לא נגד המהלך של מכון התקנים, שהביא רשימה של דרישות למפעלים שעוברים הסבה לשימוש בגז, הבעיה שזה הגיע בסוף התהליך והם עדיין לא הציגו את כל הדרישות שיש להם ביחד עם לוח זמנים מוגדר. הדבר הראשון שצריך לעשות זה לחבר את המפעלים לגז, אם זה בכלל יקרה יום אחד. יש מפעלים שכרגע נמצאים על הגדר והם נמצאים באי-ודאות באשר למעבר. כשהסביבה הטכנית תהיה תומכת הצרכנים יתחברו", סיכם היימן.

אוסנת שוחט, מנהלת רגולציה רשות הגז הטבעי: כשזה נוגע לרשיונות חלוקה של גז, הקשר עם הצרכנים הוא נושא מאוד מורכב וצריך להתייחס ולשמוע את כל הצדדים, לא מסכימה שלא מקדמים את הנושא, ויש לוחות זמנים שאם הרשות לא תעמוד בהם אז יופעלו עליה סנקציות. צריך לחתום על ההסכמים ולהגיע להסבות.

שוחט המשיכה: "לגבי הכשרות של עובדים לתעשיית הגז, תנאי הסף שאנחנו קבענו הוא התקשרות עם גוף בינלאומי שיחלוק מהידע שלו בנושא וידריך את המדריכים, יש שני מסלולים: מסלול אחד של האגף להכשרה מקצועית עם משרד הכלכלה, קורסים של מפעיל ומתקין. מסלול נוסף שהוא פרויקט משותף עם משרד הנגב והגליל, מכללת תל חי ומכללת באר שבע שהתחילו את הלימודים בחודש מרץ. התבשרנו שרופין פותחים גם מסלול שהולך עם המכללה להכשרה טכנולוגית. אני מניחה שיהיו עוד חברות שירצו להכשיר את העובדים שלהם. אנחנו מנסים להריץ את התחום של ההכשרות הקיימות, וככל שאנחנו מפתחים אנחנו מגלים שיש דרישה למקצועות נוספים כמו מפקח על בטיחות. נפתח ככל שיידרש. לפי האומדן שלנו מדובר במאות ואלפים של אנשים שיוכשרו למתקן פנים מפעלי, יש 7 מסלולי הכשרה מאושרים על ידי רשות הגז".

טל קוטנר, מנהל הפיתוח העסקי, מכללה הטכנולוגית רופין: "בתור מכללה טכנולוגית אנחנו תמיד קשובים לצרכי התעשייה, חשבנו כבר שנתיים להיכנס לתחום של גז טבעי, ומצאנו את נובל אנרג'י שהם שותף מוביל ונהדר, ובעל חזון דומה לשלנו. המטרה שלנו היא ללכת יד ביד בתעשייה, ולא רק לתת הכשרות למפעלים, אלא לפתח עוד את כל המסביב. לא סתם הכרזנו על הפורום של מחשוב ובקרה, שבו אנחנו מזמינים כל אחד עם ידע בנושא לבוא ולעזור לנו לפתח הכשרות מתאימות. החזון שלנובל הוא שאנשים מישראל ינהלו את הכל כדי שהם לא יצטרכו להביא אנשים משלהם לכאן, ואנחנו נכשיר אותם לזה".

פרופ' אופירה איילון, ראש תחום סביבה, מוסד שמואל נאמן ובאוניברסיטת חיפה: "הרבה לפני שהמהפכה של הגז התחילה, הכוונה שלנו הייתה לאנרגיות מתחדשות והתייעלות אנרגטית. מאוד חשוב שתעשיית הגז לא תרדים את האנרגיות המתחדשות וההתייעלות האנרגטית כי הגז יספיק לתקופה קצובה מראש וצריך להתכונן ליום שאחרי, של עוד 30-40 שנה. מי שבא ללמוד אצלנו זה אנשים שמגיעים מתואר ראשון כלשהו- במנהל עסקים, בגיאולוגיה. אנשים מגיעים אלינו ללמוד ניהול ומדיניות אנרגיה, את הפוליטיקה של להבין מה זה משק האנרגיה. יש המון פוליטיקה בתוך הסיפור הזה והסטודנטים שלנו צריכים להכיר את זה, אז המרצים שלנו הם לא רק מרצים, הם אנשים שמחוברים לשוק. הטכנולוגיה והכימיה של הגז היא מאוד חשובה אבל הם גם לומדים את הבעיות הרגולטריות והמדיניות".

מדינת ישראל יכולה להוסיף אחוז שלם לצמיחה בזכות הגז הטבעי

בעקבות הדיונים העדכניים על המעבר של מפעלים בתעשייה הישראלית שרחוקים מצינורות הגז לשימוש ב-CNG – גז טבעי שעבר תהליך דחיסה ומובל במשאיות למפעל – נערך בוועידת תעשיית העתיד הרביעית של "תשתיות" פאנל שמטרתו דיון על CNG למפעלים מרוחקי צינור. הפאנל היה בדגש על מפעל פניציה, שהיה הראשון לעבור לשימוש ב-CNG, מה שהיווה מהלך של "להיות או לחדול", לפי המנכ"ל, ערן חיימוביץ'. דבריו בפאנל של יאשה ירובורסקי, מנהל אגף הנדסה ברשות הגז, מובאים בנפרד

ארנון מעוז, מנכ"ל תשתיות ומנחה הפאנל: מטרת הפאנל הזה, במיוחד בראי התקופה ובאירועי הימים האחרונים, הוא לייצר דיאלוג בריא. המטרה של כל האנשים הרלוונטים לגז הטבעי הוא לתת גז לתעשייה. אני רוצה להתחיל עם ערן חיימוביץ', ספר לי על מקרה פניציה ומה עבר עליך בשנים האחרונות.

ערן חיימוביץ, מנכ"ל פניציה: לא נראה לי שיש מספיק זמן בכל הכנס כדי לספר את מה שעבר עלינו. לשמחתנו אנחנו המפעל הראשון שחובר לגט"ד בישראל, בצד הברכה זו בשורה טובה למדינת ישראל. זה מביא בשורה לכל התעשייה. אכלנו לא מעט מרורים בדרך, תקופה מאד מורכבת ומאד קשה, וגם נכון לימים אלו, אנחנו בשלבי בדיקה וגישוש, אני יכול להגיד בסיפוק זהיר שזה עובד. CNG עובד כבר שנים רבות בעולם ואני מכיר מפעלים לזכוכית כמונו בחו"ל שעובדים עליו. בפיניציה 35% אחוז מהעלות התפעולית – זה אנרגיה. כמה חסכנו על המעבר? כשנעבור להשתמש בגז מצינור אז החיסכון יגיע למליון דולר בחודש, אבל ב-CNG זה יהיה חיסכון של קצת פחות מכך. מבחינתנו זה להיות או לחדול.

מדינת ישראל יכולה בנתונים הקיימים להשיג עוד אחוז שלם לצמיחה בזכות הגז הטבעי, אך היא החליטה להפריט את נושא התשתית, והיום צפונית לחדרה יש רק 5 צרכנים שמקבלים גז טבעי (נייר חדרה, בתי זיקוק וחברת החשמל), וזאת כאשר הפלח הכי גדול מאחוזי העוני במדינה נמצא בצפון. אם רוצים להשיג את אחוז הצמיחה מהגז, כדאי מאד שהמדינה תקדם את התשתית , לבנות אותה ולממן אותה. רק ככה משיגים צמיחה.

אייל חנקין, מנכ"ל סופרגז: יש 20 מפעלים שכבר מקימים תחנות רפיקה ולדעתי יש עוד יותר מפעלים שמחכים לאירוע הזה. אני רוצה לדבר כאזרח המדינה: מה שקורה בארץ זה שאני מכיר לפחות חברת חלוקה אחת שהשקיעה יותר מ-50 מליון שקל כדי לשים 800 מטר צינור. הדבר הזה הוא בסדר גמור, רק שבצד השני יש מפעלים שמשלמים משכורת והם לוקחים כל הזמן הלוואות כדי להתמודד עם המצב. ה-CNG מחזיר דרך המפעלים חצי מליארד שקלים בשנה. אני מקווה שה-CNG יהיה רלוונטי, כי גז אמור להגיע בצינור אבל ברור לכולם שזה ייקח עוד זמן. כיזמים, אנחנו חייבים לייצר מצב שמפעלים מקבלים גז טבעי הכי מהר שאפשר. הייתי במפעל שחתם איתנו, 700 מליון שקלים מחזור, 20 מליון שקלים רווח תפעולי והוא מחזיק הערת עסק חי. הוא מוציא 40 מליון שקלים בשנה על אנרגיה והרווח התפעולי שלו יקפוץ ל-33 מליון שקלים רק מהמעבר ל-CNG.

בהקשר של פיניציה אני רוצה להגיד שמתחקירים שעשינו הפתרון הוא לעשות דיאלוג יותר פתוח עם הרשויות. ב-2007 מפעל פיניציה אמור היה לקבל צינור גז, עם מאמצים אדירים של המדינה הושקעו- 56 מליון שקלים. הלוואי ויהיה לו צינור בקרוב אבל זה לא קורה כל כך מהר. מפעל חוגלה בנהריה למשל, הרווח שלו (התפעולי) יוכפל בעקבות מעבר ל-CNG. לתנובה ולשטראוס ולמפעלי גבס, כולם יוכלו להנות מהעניין הזה של ה-CNG.

המדינה צריכה ללוות את חברות החלוקה בעניין הזה. אין עצמאות יותר גדולה לראש מועצה בישראל וזה מביא לשפע עיכובים. זה הרכבת, המע"צ ואז תש"ן.

ארנון רונד, מנכ"ל הלוי דוויק: אנחנו מלווים היום כ-50 מפעלים, כשלפחות לעשרה מתוכם יש כדאיות לעבור ל-CNG. יש כללי אצבע: התוספת העיקרית זה הנושא של מתקן הפריקה, מוערך בכ-2 מליון שקלים. אני מקווה שהמספרים האלה יוכלו לרדת. המחיר של הגז הטבעי לעומת CNG – הוא ש-CNG הוא כמעט כפול. ההצעה שלי היא שמי שצורך מעל 1,000 טון גפ"ם וצפוי להתחבר לצינור רק בעוד שנתיים וחצי- החיבור ל-CNG ישתלם לו. יש הרבה מאד מקומות כמו בית שאן, קרית שמונה, הגליל העליון, הגליל התחתון ונהריה- שיש להם סיכוי טוב להנות מ-CNG. גם ירושלים נתונה במצב הזה, כל אזור בית שמש ועטרות יוכלו להנות מאד מ-CNG.

חברות החלוקה זכו בחוזים ומכרזים: גם לרשות הגז יש דרכים לאכוף את זמני החיבור ויש ערבויות, ומצד שני יש גם תמריצים. גם מצד אחד לקנוס ומצד שני לתמרץ: יש אפשרות להעלות את תעריפי הגז. לגבי התחבורה: צריך לסדר ולדחוף את זה בכל הגופים והמשרדים הרלוונטיים.

דני קפלן, סמנכ"ל אנרגיה וגז טבעי ברן אפקו: כחברת הנדסה, האתגרים ההנדסיים: קשה להיות פורץ דרך, במיוחד בהקשר של מפעל כל כך גדול. זו טכנולוגיה שעובדת בעולם אז נסענו לראות איך זה קורה מעבר לים ואני חושב שבסופו של יום, הטכנולוגיה מוכחת. פיניציה עובד בפועל על CNG וזו אמירה עם סימן קריאה בסופה. אחד האתגרים הגדולים הוא לבוא ליועצים בינלאומיים ולהסביר להם שאצלנו בארץ הדברים עובדים אחרת. בסופו של דבר זה היה האתגר הגדול שלנו ואני חושב שבסופו של יום אפשר להיות מסופקים מאד. מגיעות הרבה מחמאות לסופרגז שהובילה את זה – מדובר בסדר גודל של שנה, זה משהו שלא מוכר בארץ.

גיא זילברמן מנכ"ל דלק גז: מבחינת CNG האירוע הגדול של השנה הוא האירוע של נילית, מפעל שהוא צרכן אנרגיה לא קטן ונאבק על חייו, ואנחנו מקווים לעזור להם בעזרת השם ובעזרת יאשה. מבחינת נושא תחנות התדלוק או ענף התחבורה. יש עניין גדול מאד במעבר של התעשייה לגז, אבל תעשייה, אחרי שמורידים את מפעלי הענק, היא משהו כמו חצי BCM שזה לא הרבה גז. לעומת זאת, התועלת למשק ממעבר לרכבי CNG הוא אדיר. במדינת ישראל מתים 1,900 אנשים בשנה על פי משרד הבריאות מזיהום אוויר. משהו כמו 50 מיליארד שקלים נזקי בריאות.

להרשמה ולפרטים נוספים מלאו את הטופס

שלח

Content on this page requires a newer version of Adobe Flash Player.

Get Adobe Flash player